מאת רחל אברהם
“בתקופה מאוד קשה זו, כשהסכסוך מתפרץ באוקראינה והביטחון העולמי בסכנה, הגיע הזמן ששני הצדדים יקבלו את הזמנתו של הנשיא אילהם אלייב להגיע לבאקו לשיחות שלום”, אמר לאחרונה לתקשורת האזרבייג’נית עבדולעזיז אלטוויירי, המנכ”ל לשעבר של ארגון החינוך, המדע והתרבות האסלאמי העולמי.
נשאלת השאלה, כיצד ישפיעו ההתפתחויות בין רוסיה לאוקראינה על אזרבייג’ן, מדינה שכמו אוקראינה הייתה בעבר חלק מברית המועצות וכיום נהנית מיחסים חיוביים עם המערב? למרות שאזרבייג’ן איננה חברה בנאט”ו, היא אחת מחמש המדינות החברות בתוכנית השותפות המזרחית של האיחוד האירופי. ואזרבייג’ן גם שלחה סיוע הומניטרי לאוקראינה שסועת המלחמה, מחווה שזכתה להערכה רבה מפי הנשיא וולודימיר זלנסקי. אך יחד עם זאת, תמיכה גלויה באוקראינה תהיה מסוכנת מאוד עבור כל מדינה סובייטית לשעבר בימים אלה.
העיתונאי הבולט תומס דה ואל כתב בשבוע שעבר בפורום קרנגי אירופה, המרכז האירופי של קרן קרנגי לשלום בינלאומי (“חשיכה נופלת על שכנותיה של אוקראינה”) כי “הנשיא אילהם אלייב נסע לקייב בינואר ולאחר מכן זומן למוסקבה יומיים בלבד לפני הפלישה הרוסית כדי לחתום על הסכם ‘שיתוף פעולה’ שנוסח מראש עם פוטין. האופטיקה הייתה איומה עבור אלייב, אבל היא סיפקה לו כמה ערבויות. הנקודה הראשונה בהסכם מדברת על שמירת השלמות הטריטוריאלית של שתי המדינות ו’דבקות בעקרונות אי-ההתערבות זו בענייניה הפנימיים של חברתה’. ההסכם עם פוטין, יחד עם הסכם הרבה יותר הדוק עם טורקיה, קנה לאלייב פוליסת ביטוח מסוימת”.
אולם לדברי דה ואל, “אזרבייג’ן פגיעה יותר בתחום הכלכלי. ההסכם מקשר את באקו למוסקבה באופן צמוד יותר, ומכיל הרבה התייחסויות לשיתוף פעולה כלכלי, מה שעלול להפוך את אזרבייג’ן לפתח מילוט עבור חברות רוסיות המנסות להתחמק מהסנקציות המערביות”. אגב, יש כבר דיווחים לפיהם רוסיה משתמשת באופן כזה בארמניה השכנה.
יתר על כן, דה ואל ציין כי “ישנה בהסכם התחייבות ‘להימנע מביצוע כל פעילות כלכלית הגורמת נזק ישיר או עקיף לאינטרסים של הצד השני’, שלפחות על הנייר נראה כי היא מעניקה למוסקבה זכות התערבות במפעלי אנרגיה עתידיים של אזרבייג’ן”. מצד שני, אזרבייג’ן כבר הציעה למלא את חלל האנרגיה שנוצר באירופה בעקבות הסנקציות על ייבוא נפט וגז טבעי מרוסיה. אזרבייג’ן גם הייתה אחת משתי המדינות שלא הגיעו להצבעה של מועצת אירופה על גירוש רוסיה.
למרות שאזרבייג’ן שומרת על ניטרליות בסכסוך, כמו מדינות רבות אחרות היא תסבול ככל הנראה מעליית מחירי התבואה וממחסור בלחם אם המלחמה באוקראינה תימשך זמן רב. בשנת 2021, אזרבייג’ן היתה הרוכשת המובילה של תבואה רוסית. כבר עכשיו מושפעת האספקה העולמית של דגנים לרעה מהמלחמה ומגמה זו תימשך כל עוד תימשך המלחמה, שכן גם רוסיה וגם אוקראינה מייצאות תבואה למדינות רבות.
לפי התקשורת האזרבייג’נית, רוסיה היא שותפת הסחר העיקרית של אזרבייג’ן: היא מוכרת 71% מסך היבוא האזרבייג’ני וקונה 51% מסך היצוא. פירוש הדבר שהסנקציות הבינלאומיות על רוסיה משפיעות לרעה על כלכלת אזרבייג’ן. הכלכלן האזרבייג’ני רשאד אסנלי טען לאחרונה כי “אם הסכסוך ימשך מספר חודשים, ירד כח הקנייה האזרבייג’ני באופן משמעותי בשלוש-ארבע השנים הבאות, וחוות חקלאיות גדולות וגופים עסקיים יסבלו מהפסדים גבוהים”.
פואד שהבזאד כתב בוורלד פוליטיקס רוויו כי אזרבייג’ן תמיד ניסתה לנהל מדיניות מאוזנת בין רוסיה למערב, וזאת הסיבה שהציעה לתווך בין רוסיה לאוקראינה. הוא גם ציין כי מנקודת מבט אזרבייג’נית, ההסכם נועד בעיקר להשאיר על מכונו את כח השלום הרוסי באזור קרבאך: “למשימה הזו עדיין חסר מנדט ברור ולמרות שההסכם החדש לא מתייחס ישירות לנושא, באקו סבורה שהיא תצליח בסופו של דבר להוביל לבהירות רבה יותר לגבי משימתה של רוסיה בקרבאך”.
למרות שההסכם החדש מוצג כברית בין רוסיה לאזרבייג’ן, הוא כתוב בנוסח כללי המבטיח בעיקר את יחסה הידידותי של באקו כלפי רוסיה, אך אינו מציב התחייבויות ספציפיות לכל אחד מהצדדים. מבחינת מוסקבה, ההסכם כנראה נועד להבטיח שאזרבייג’ן תישאר מחוץ למאמצי המערב לבודד את רוסיה, כולל הסנקציות שהטילו ארה”ב והאיחוד האירופי בעקבות הפלישה לאוקראינה
