מאת רייצ’ל אברהם
לאחרונה ערך המרכז הכלכלי לשלום כנס במרכז בגין שבירושלים בנושא הטבח בקרבאך ובחוג’אלי. איוב קרא, לשעבר שר התקשורת תחת ממשלת נתניהו, הצהיר: “חשוב לומר שממשלת ישראל וכל חברי האופוזיציה אוהבים את אזרבייג’ן, רוצים לשתף פעולה עם אזרבייג’ן ודואגים לעתידה של אזרבייג’ן. לגיטימי לתמוך באזרבייג’ן משום שהם תומכים בנו. ביקרתי רבות באזרבייג’ן והם ביקרו אותנו פה. היחסים בינינו הולכים ומתחזקים. אנו מייעצים להם והם מייעצים לנו, בדיוק כפי שאני מקווה שיהיה עם כל מדינות אירופה.”
“ביקרתי בקרבאך לאחר נסיגת ארמניה,” הוא ציין. “הממשלה יעצה לי בתחומים שונים. עלינו לעשות הכול כדי להשיג שלום בין כל העמים באזור הזה. זוהי עמדתנו כאן. בפעם האחרונה שביקרתי בבאקו הבנתי שעלינו לצרף אותם להסכמי אברהם. האזרים הם מוסלמים. אזרבייג’ן אינה שונה מכל האזורים שבהם אנחנו עושים שלום כלכלי. אזרבייג’ן יוצאת מורווחת מהתהליך הזה. לא נעצור עם ארבע מדינות, אלא נתרחב לעוד מדינות.”
על פי קרא, “אף אחד אינו נגד השיעים. הבעיה היחידה שיש לנו היא המשטר באיראן, שהוא קנאי דתי קיצוני. אנשים מפחדים לדבר על זה, אבל הבעיה במזרח התיכון סובבת סביב המשטר האיראני. עלינו למצוא לכך פתרון. אבל אין לנו שום בעיה עם השיעים. שיתוף הפעולה בין אזרבייג’ן לישראל מועיל לכל מי שרוצה לעשות את אותו סגנון של שלום.”
“אני חושב שיום אחד כל האזורים שמעריכים את החיים יהיו קרובים אלינו,” ציין קרא. “לא רק אזרבייג’ן, אלא כל האזור. מלחמה היא דבר קשה. אף אחד לא רוצה בה. שלום בין אזרבייג’ן לישראל מועיל לכלל האזור. אני הולך לעשות הכול בתור שר לשעבר על מנת לתמוך באזרבייג’ן כמדינה. שלחתי את אחד החברים שלנו כדי לייעץ להם בעניינים שונים הקשורים לקרבאך. אנו מסוגלים למצוא פתרון לכל דבר שהם צריכים. אזרבייג’ן היא ידידה של ישראל וישראל היא ידידה של אזרבייג’ן.”
במסגרת אותו הכנס הסכים עמו ד”ר מרדכי קידר, מזרחן המתמחה בענייני המזרח התיכון, באומרו שאיראן היא בעיה משותפת לשתי המדינות: “אזרבייג’ן קרובה לאיראן וזה מוביל לזוועות כמו מה שקרה בחוג’אלי. אוכלוסיות נאלצות לחיות יחד תחת ישויות שלא מצליחות להשליט חוק וסדר. ראינו את אותו הדבר ביוגוסלביה. אנו רואים את אותו הדבר בין רוסיה לאוקראינה. הקמה של מדינה, משמעותה לבצע חלוקה לקבוצות כך שכל קבוצה דואגת לעצמה מבלי להיות מעורב עם האחרים. גבולות נקבעו מבלי להתחשב במה בקורה בפועל. זהו מקור כל הרוע באזור במאה האחרונה.”
הוא הוסיף: “דבר רע מאוד קרה לעם האזרי, בלי קשר למה שקרה עם הארמנים. האזרים גרים לא רק באזרבייג’ן. הם גרים גם דרומה יותר ברחבי אזרבייג’ן הדרומית, שהיא כיום חלק מאיראן. האומה האזרית התחלקה בין האיחוד הסובייטי לבין איראן. באופן דומה, גם תושבי טורקמניסטן היו חלק מהאיחוד הסובייטי ומאיראן, שכן צפון איראן מיושב ע”י טורקמנים. אנו מכירים גם את הטרגדיה של הכורדים. העם הכורדי הוא הקבוצה האתנים הגדולה ביותר בעולם שאין לה מדינה. הם מונים מעל 20 מיליון איש ואין להם מדינה. הם פוצלו ע”י הבריטים והרוסים אחרי מלחמת העולם הראשונה. אף אחד לא ספר אותם או ראה אותם. אותו הדבר קרה לאזרים.”
עיר הבירה העתיקה של האזרים איננה באקו,” הוא ציין. “היא טיבריז, שנכבשה ע”י איראן. משמעות הדבר היא שעד היום רוב האזרים הם נתינים של המדינה האיראנית. הדבר הטוב מבחינתם הוא שאחיהם מהצד של האיחוד הסובייטי הם כעת אנשים חופשיים מזה 30 שנה. הם יכולים לנהל מדינה משל עצמם ולהנות מחופש ומכבוד, זאת בניגוד לאחיהם שבאיראן. והם אינם היחידים. בנוסף לטורקמנים, לאזרים ולכורדים, חיים באיראן גם אהואז ובלוץ’. הפרסים הם המיעוט באיראן. הם מהווים רק 40-35 אחוזים מהאוכלוסייה. יתר האוכלוסייה הם עמים לא-פרסיים החיים תחת העול הפרסי.
לטענת ד”ר קידר, איראן שברירית מאוד, ולכן הם מעוניינים בנשק גרעיני: “ככה אף אחד לא יתעסק עם בעיות הפנים שלהם. זהו האיום הגדול ביותר מבחינתם. לא ישראל ולא אמריקה. בשנים האחרונות האהואזים התחילו להתקומם. האזרים הם המפונקים ביותר, משום שהם המיעוט הגדול ביותר אחרי הפרסים. אולם אזרים רבים לא קונים את זה. הם רוצים להיות עצמאיים ורוצים לחבור לאחיהם שבאזרבייג’ן הצפונית, בדיוק כפי שהגרמנים בגרמניה המזרחית חברו לגרמניה המערבית אחרי שהם השתחררו מהעול הסובייטי.”
ד”ר קידר ציין שבקיץ שעבר התחוללו באהואז התפרעויות ואזרים רבים הפגינו סולידריות עם המוחים האהואזים: “גם הם סבלו תחת הכיבוש. הם דורשים לעצמם את השטחים שנכבשו. המיעוטים באיראן יכולים לפרק את המדינה אם הם יתפרצו לרחובות בו-זמנית. ב-16 במרץ יתקיים הפסטיבל הזורואסטרי, יום רביעי של האש. הפעם הם מתכננים לשרוף מוסדות, בסיסים צבאיים ותחנות משטרה על מנת לחלק את איראן למדינות אתניות, בדיוק כמו צ’כוסלובקיה. הם מסתמכים על התמיכה מצד אזרבייג’ן.”
עוד הוא טוען כי “המשטר באיראן מודע לתוכנית הזאת. הם כנראה יתכוננו לכך. השאלה היא מה יגידו בעולם אלה שמטילים סנקציות רק על רוסיה אך לא אמרו דבר על חוג’אלי או על סרברניצה. מה יגידו אלה שלא עושים דבר למראה הזוועות המתחוללות באיראן? זאת הבעיה בעולם, מתעלמים מטבח כמו שקרה בחוג’אלי. מה יעשו כשהמיעוטים באיראן יתפרצו לרחובות? בואו נקווה שהעולם ילמד ממה שקרה בחוג’אלי וממה שקורה באוקראינה, ושהוא יעשה יותר מאשר הטלת סנקציות כלכליות. יש שפיכות דמים ביותר מידי מקומות.”
הקהל הגיב לכנס באהדה רבה. תמיר, תושב ישראל הגר בנתניה, ציין: “הערב היה מעניין מאוד. נהניתי מהנאומים ובמיוחד מזה של ד”ר מרדכי קידר. הייתי מרותק!” סיון, ישראלית הגרה בבית ים, הוסיפה: “אהבתי את כל ההרצאות ואת הערב באופן כללי. הכול היה מעניין. אהבתי במיוחד את התמונות שהוצגו שם מביקורו של קרא באזור. התבוננתי בתמונות ויכולתי לחוש פיזית את מה שהתחולל בקרבאך, את כל ההרס ואת החשיבות הרבה שיש לנושא.”
