מאת: רייצ’ל אברהם
ב-28 בפברואר 2022 אירח המרכזי הכלכלי לשלום כנס בנושא “הטבח בקרבאך ובחוג’אלי” במרכז למורשת בגין שבירושלים. בין הדוברים היו איוב קרא, שר התקשורת לשעבר של מדינת ישראל; ד”ר מרדכי קידר, מזרחן המתמחה בענייני המזרח התיכון; לב ספיבק, מנהיג בקהילת יוצאי אזרבייג’ן; אנוכי ועוד רבים אחרים. גם ג’מילה טליבזאדה, הנספחת לענייני תיירות מאזרבייג’ן בישראל, נכחה באירוע.
אנסטסיה לברינה, כתבת נוצרייה מאזרבייג’ן, סיפרה בנאומהּ כי “חוג’אלי היא רק טבח אחד מיני רבים שביצעו הארמנים נגד העם האזרי. הן לפני הטבח בחוג’אלי והן לאחריו ביצעה ארמניה רציחות של אזרים במקומות כגון: אגדבאן, בשליבל, גרדאגלי ועוד.”
היא הדגישה: “התוקפנות הארמנית והכיבוש של 20% משטחי אזרבייג’ן למשך כמעט 30 שנה השפיעו על העם האזרי ועל כל הקבוצות האתניות. בשלהי שנות ה-80 החלה ארמניה את מדיניות הטיהור האתני שלה. מעל 200,000 אזרים אולצו לעזוב את ארמניה. כיום ארמניה היא חברה מונו-אתנית.”
על פי לברינה, “ב-26 בפברואר 1992 נהרסה חוג’אלי עד עפר באישון לילה. 613 אנשים חפים מפשע, כולל נשים, ילדים ומבוגרים, נרצחו רק משום שהם היו אזרים. בין הקורבנות היו גם זוגות נשואים שכל אחד מבני הזוג שייך לעם אחר.”
“לאחר ההשתלטות על חוג’אלי בולדוזרים וציוד נוסף הרסו כליל את כל האנדרטאות בחוג’אלי, כולל את בית הקברות של העיר, שנחשב לאחד ממקומות הקבורה העתיקים ביותר”, ציינה לברינה. “בבית הקברות הזה לא היו רק קברים של תושבי אזרבייג’ן, אלא גם קברים של עמים אחרים מעדות שונות אשר גרו שם קודם לכן.”
לברינה הדגישה כי “בתחילת שנות ה-90 התייחסה הקהילה הבינלאומית מעט מאוד לקווקז, דבר שאִפשר להוציא לפועל טיהור אתני. ההנהגה המדינית והצבאית של ארמניה חשו שהם פטורים מעונש. הם דיברו על הפשע שלהם בריש גלי. אף אחד לא הגיב. ילדים המשיכו להירצח גם במהלך הפסקת האש. מעידים על כך ההפצצות על גנג’ה, ברדה וטרטר במהלך 44 ימי הלחימה, וכן קברי האחים שנמצאו בקרבאך לאחר המלחמה.
הפולשים הארמנים הרסו לא רק את המורשת התרבותית וההיסטורית, אלא גם אתרים דתיים רבים הן של מוסלמים והן של נוצרים אורתודוכסים”, היא הוסיפה. “הכובשים הארמנים ראו עצמם כמגינים על העולם הנוצרי כולו בדרום הקווקז, ולכן הם ביצעו בפועל השחתה של הכנסייה האורתודוכסית הרוסית. הכנסייה נוסדה בשנת 1894 והיא ממוקמת במרחק של 13 ק”מ ממרכזו של מחוז חוג’בנד שבאזרבייג’ן. כוחות ארמניים הקימו שטח אימונים צבאי קרוב מאוד לאזרבייג’ן. הכנסייה שימשה כמטרה, כפי שמעידים אינספור סימנים בחזית הבניין שנגרמו מפגזים גדולים. במהלך שנות הכיבוש הושחתה כנסייה אורתודוכסית נוספת שנבנתה בשנת 1847 בעיר שושה. לאחר שכבשו הכוחות הארמנים החמושים את העיר שושה בשנת 1992, נבנתה הכנסייה מחדש באופן בלתי חוקי בתור כנסייה ארמנית.
עוד היא ציינה כי “יש מדינות שעשויות לחשוב ש-613 האנשים שנרצחו בחוג’אלי מהווים מספר קטן מידי ביחס לסכסוכים אתניים אחרים שהתרחשו באותו הזמן. אלא, שמאחר שאותו הפשע תוכנן מראש הוא נופל תחת הקטגוריה של רצח עם. אסור שיחול חוק התיישנות על אלה שביצעו את הטבח הזה, בדיוק כשם שאין חוק התיישנות על פשעי המלחמה של הנאצים.”
“הקהילה הבינלאומית הקימה בתי דין ייעודיים בנירנברג ובהאג כנגד האחראים על השואה ועל טיהורים אתניים ביוגוסלביה, בהתאמה”, הדגישה לברינה.
“במסגרת הקמפיין הבינלאומי ‘צדק לחוג’אלי’ שנערך ביוזמת קרן היידר אלייב ננקטים צעדים רציניים על מנת ליידע את העולם על אודות הטבח בחוג’אלי”, היא הדגישה. הקמפיין הזה גם נועד להבטיח שטרגדיות דומות לא תתרחשנה שוב בעולם.”
לסיכום, ציינה לברינה, “היום אזרבייג’ן מתכוננת לחזור בגדול לקרבאך. אנחנו המנצחים. שחררנו את אדמתנו מהכיבוש הארמני. יחד עם זאת, לעולם לא נשכח את הכאב שאיתו חיים אנשינו. אנו זוכרים את ההיסטוריה שלנו אך איננו דורשים נקמה. אנו דורשים צדק – צדק לחוג’אלי. ההנהגה הארמנית מוכרחה להכיר באשמת מדינתם ועליה להעניש את האחראים במלוא חומרת הדין הבינלאומי. זה יכול להיות צעד לעבר השלום!”
