מאת רחל אברהם
ב-27 בינואר (י)ציינו מדינות העולם את יום השואה הבינלאומי לזכרם של ששה מיליון היהודים שנספו ברצח העם הנורא ביותר בתולדות האנושות. אזרבייג’ן היתה אחת מהאומות שלחמו בגבורה נגד הנאציזם במלחמת העולם השנייה.
הרב ישראל ברוק, מחבר “יהודי אזרבייג’ן”, כתב: “השואה היתה אחד האירועים הנוראים ביותר בכל ההיסטוריה המתועדת ומשום כך היא משמשת ככלי חינוך רב עוצמה. כמעט אי אפשר לדמיין את העולם שלנו ללא הכרה ממצה ומלאה בקיומה של השואה. האמת על הפשע הנורא של רצח מיליוני אנשים חפים מפשע טבועה בתודעה המערבית מילדותנו באמצעות מערכות החינוך, הוליווד, עדויות הניצולים הממלאות עשרות מוזיאונים ברחבי העולם, ולחלקנו, עדיין, באמצעות הורינו, סבינו וסבתותינו. תודות לכל אלו, רבים בעולם נחשפו לזכר השואה”.
כ-700,000 אזרבייג’נים לחמו נגד הנאצים בשורות הצבא האדום הסובייטי במלחמת העולם השנייה ומחציתם נספו. יותר מ-170,000 אזרבייג’נים עוטרו במדליות על האומץ שהפגינו במהלך המלחמה.
על פי הסרט התיעודי “המטרה באקו: איך היטלר הפסיד את הקרב על הנפט”, שהפיקה קרן היידר אלייב (ע”ש נשיאה השלישי של אזרבייג’ן), הנאצים תכננו לפלוש לאזרבייג’ן העשירה במצבורי נפט שסיפקה לסובייטים יותר מ-75 מיליון טון נפט ו-22 מיליון טון בנזין––72% מצריכת הדלק של בריה”מ––והיתה מרכיב קריטי במאבק בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית.
עקב המחסור החמור שלה בנפט, ביקשה גרמניה הנאצית להפר את הסכם אי-התוקפנות עם ברית המועצות ולהשתלט על מאגרי הנפט של באקו.
סטאלין סירב להאמין עד הרגע האחרון שהיטלר יבגוד בו, והתעלם מהדיווחים של ריכרד זורגה, שם קוד “רמזיי”, עיתונאי גרמני וקצין מודיעין צבאי סובייטי שפעל בחשאי בגרמניה הנאצית ובקיסרות יפן. זורגה, שהיה יליד אזור באקו, אפילו סיפק תאריך מדויק לפלישה הנאצית. כשסטלין התעשת, אחרי הפלישה, הוא גייס את כוחותיו. גורל המלחמה היה תלוי יותר מכל באספקת הנפט. לסטלין לא הייתה בעיה, כי היה לו את הנפט הקווקזי.
כשגברי אזרבייג’ן התגייסו להילחם בנאצים, תפעלו נשות אזרבייג’ן את שדות הנפט, כדי שלבעלות הברית תהיה אספקה קבועה של דלק לאורך כל המלחמה. לפי הסרט התיעודי, הנשים עבדו שעות נוספות כדי שלמטוסים ולטנקים של בעלות הברית תהיה אספקה בלתי פוסקת של דלק לאורך כל המלחמה. בקיץ של 1942 העסיקה תעשיית הנפט האזרבייג’נית למעלה מ-25,000 נשים. ב-1944 היוו הנשים יותר מ-60% מכוח העבודה של אזרבייג’ן.
במהלך תקופה זו זינקה תפוקת הנפט של באקו, וכך גם תעשיית הנשק המקומית שהייתה מגויסת למאמץ המלחמה הסובייטי. יוסיף ממדלייב, כימאי שהיה אבי הפטרוכימיה באזרבייג’ן, המציא שיטה חדשה להמרצה קטליטית של נפט ומזוט. הודות לתהליך החדש הצליחה תעשיית הנפט המקומית לייצר דלק באוקטן גבוה ששיפר מאוד את ביצועי חיל האוויר הסובייטי, וסייע לו להלחם בהצלחה במטוסים הגרמנים.
כשהנאצים התקרבו לבאקו בשנים 1942-43, התנדבו האזרבייג’נים בהמוניהם להגן על מולדתם. בארות הנפט נאטמו וחביות הנפט והעובדים הוברחו למקום מסתור, הרחק מעיני צבא הפלישה הנאצי. סטלין אף הורה שאם ישתלט האויב על אזרבייג’ן יש להשמיד את כל אוצרות הנפט במקום למסור אותם לנאצים. מאמצי ההתגוננות גרמו לתוצרת הנפט לרדת בחצי, אך הצבא הסובייטי המשיך ליהנות מתעשיית הנפט של אזרבייג’ן למרות איום הפלישה. בסופו של דבר, הנאצים לא הגיעו לבאקו, ואזרבייג’ן המשיכה לשמש מקום מקלט ליהודים שנמלטו מאירופה.
היו אזרבייג’נים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים במהלך השואה. אחד מאותם גיבורים היה חמזה ג’ומשוד סדיגוב, הקצין הסובייטי שנשלח ב-31 בינואר, 1943, ללכוד בחזית סטלינגרד את הגנרל הנאצי קרל רודנבורג, שהיה לו חדר מיוחד שבו עונו והוצאו להורג ילדים יהודים. לפי דו”ח האגודה לפיתוח החברה האזרחית באזרבייג’ן, לרודנבורג היו פקודות להרוס את כל האזור בו שכנה המפקדה שלו, אך תוכניותיו השתבשו. כתוצאה מכך ניצלו יותר מ-30 משפחות יהודיות עם ילדיהן מ”ארמון המוות”. על פי הדו”ח, “סדיגוב, מפקד הפטרול, שיחרר את האסירים מהמרתף; לאחר מכן עלה לקומה השנייה ותקף את הגנרל פון רודנבורג ופמלייתו, שם נורה. חמזה סדיגוב עצמו לקח את הגנרל הגרמני בשבי”.
ב-1949 דיווח מעריב מפי עד ראייה: “חמזה סדיגוב האזרבייג’ני הציל את ילדינו ממוות בטוח בקרב על סטלינגרד ב-1943 שהפך לאחד מעמודי התווך בהיסטוריה החדשה של ישראל. אנו מבקשים מההיסטוריונים היהודים שלנו לכתוב על סדיגוב האזרבייג’ני, לוחם אמיץ שהציל את ילדינו מהשבי הפשיסטי, ולהאיר את גבורתו בהצלת משפחותינו וילדינו. אסור שהסיפור הזה יישכח”
